ימי חופשה בחוק: כמה מגיעים לפי ותק ואיך מחשבים פדיון

פורסם 5 במאי 2026

ימי חופשה בחוק מתחילים ב-16 ימים קלנדריים בשנה לפי חוק חופשה שנתית, שהם בפועל כ-12 ימי עבודה למי שעובד חמישה ימים בשבוע ו-14 ימים למי שעובד שישה, ועולים עם הוותק עד 28 ימים קלנדריים (כ-20 או 24 ימי עבודה, בהתאמה). ימים שלא נוצלו עד סיום העבודה משולמים כפדיון חופשה, לפי מכפלת הימים בערך יום עבודה אחד.

טבלת ימי חופשה שנתית לפי ותק

החוק מנוסח בימים קלנדריים, כלומר ימים שכוללים גם את יום המנוחה השבועית שנופל בתוך תקופת החופשה. זו בדיוק הסיבה שבעל עסק שקורא את החוק רואה 16 ואילו בתלוש נצברים 12. הטבלה הבאה מתרגמת את שני המספרים לימי עבודה בפועל:

כדאי לקרוא גם: פתיחת עסק 2026: עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בעמ · פיצויי פיטורים: איך מחשבים ומה הזכויות שלך לפי חוק · שעות נוספות: איך מחשבים את התשלום ומה מגיע לעובד

שתי הערות חשובות: ראשית, אלה מספרי מינימום. הסכם אישי, נוהג במקום העבודה או הסכם קיבוצי יכולים לתת יותר, ולא פחות. שנית, בשבוע של חמישה ימים התקרה נעצרת בפועל סביב 20 ימי עבודה, כך שמשנת הוותק ה-12 והלאה התוספת כמעט לא מורגשת.

ההבדל בין שבוע של 5 ימים לשבוע של 6

עובד בשבוע של שישה ימים "שורף" פחות ימי חופשה על כל שבוע פנוי, ולכן הוא מקבל יותר ימי עבודה בפועל. בשבוע חופשה מלא, מי שעובד חמישה ימים ינוכו לו חמישה ימים, ולמי שעובד שישה ינוכו שישה. התוצאה: שני עובדים עם אותו ותק בדיוק מקבלים מספר שונה של ימים בטבלה, וזה תקין לחלוטין.

הבעיה המעשית מתחילה כשעסק עובר משישה ימים לחמישה באמצע הדרך, או כשעובד משנה היקף משרה. במקרה כזה מחשבים כל תקופה לפי המתכונת שהייתה נהוגה בה, ולא לפי המתכונת האחרונה.

איך סופרים ותק ומה קורה בשנה חלקית

הוותק נספר מיום תחילת העבודה, לא מתחילת שנת המס. מי שהתחיל באוגוסט, שנת הוותק שלו מתחילה כל אוגוסט. בשנה חלקית הצבירה יחסית: עובד שהשלים שמונה חודשים בשנה הראשונה יצבור בערך שני שלישים מ-12 ימי העבודה, כלומר כשמונה ימים.

• משרה חלקית לפי שעות: מי שעובד חמישה ימים בשבוע אך שש שעות ביום זכאי לאותו מספר ימים, פשוט שווי היום נמוך יותר.
• משרה חלקית לפי ימים: מי שעובד שלושה ימים בשבוע מקבל מספר ימים יחסי, כ-60% מהטבלה.
• עובדים לשעה או ליום: הזכאות נבנית לפי מספר ימי העבודה בפועל באותה שנה, ולכן חשוב לנהל דיווח נוכחות מסודר.

צבירה, ניצול ומה מותר להעביר לשנה הבאה

לפי החוק החופשה אמורה להינתן בשנה שבה נצברה, וניתן לצבור ימים לשנתיים נוספות בהסכמת המעסיק. בפועל, בעסקים קטנים רבים ההיתר הזה נשכח והיתרה מתנפחת. שווה לזכור:

1. אסור לשלם לעובד במקום לתת חופשה כל עוד יחסי העבודה נמשכים. פדיון משולם רק בסיום.
2. המעסיק הוא שקובע את מועד החופשה, אך חופשה של שבעה ימים ומעלה מחייבת הודעה מראש של שבועיים.
3. עובד שיוצא לחופשה חייב לקבל לפחות שבעה ימים רצופים פעם בשנה.
4. ימי חג, ימי מחלה, מילואים וימי אבל אינם ימי חופשה ואין לנכות אותם מהיתרה.

נוסחת פדיון חופשה בסיום עבודה

הנוסחה עצמה פשוטה ממה שנדמה:

פדיון חופשה = מספר ימי החופשה שלא נוצלו × שווי יום עבודה אחד

כל העבודה היא בשני הנתונים שנכנסים לנוסחה. את היתרה לוקחים מהתלוש האחרון (ולעיתים צריך לשחזר אותה מדוחות נוכחות), ואת שווי היום מחשבים כך:

לתוך השכר הקובע נכנסים רכיבים קבועים כמו שכר יסוד ותוספת ותק, ולא נכנסות בדרך כלל החזרות הוצאות כמו נסיעות או אחזקת רכב. ברכיבים גבוליים כדאי לברר לפני ולא אחרי התשלום.

דוגמה: עובדת בשכר חודשי

עובדת עם שכר ברוטו של כ-12,000 שקל בחודש, שבוע של חמישה ימים, סיימה עם יתרה של 9 ימים. שווי יום: 12,000 ÷ 21.67, כלומר כ-554 שקל. הפדיון: 9 × 554, בערך 4,986 שקל ברוטו.

דוגמה: עובד שעתי

עובד שעתי שהשתכר בשלושת החודשים האחרונים כ-27,000 שקל בסך הכול וסיים עם יתרה של 6 ימים. שווי יום: 27,000 ÷ 90, כלומר 300 שקל. הפדיון: 6 × 300, כ-1,800 שקל ברוטו. המספרים כאן להמחשה בלבד ומשתנים לפי היקף המשרה והשכר בפועל.

מס על פדיון חופשה והדרך שבו הוא מופיע בתלוש

פדיון חופשה הוא הכנסת עבודה רגילה לכל דבר: הוא חייב במס הכנסה ובביטוח לאומי, ואינו נהנה מהפטור שחל על פיצויי פיטורים. מכיוון שהוא משולם בתלוש האחרון יחד עם רכיבים נוספים, הוא לא פעם "קופץ" למדרגת מס גבוהה ויוצר ניכוי גדול מהצפוי. במקרים רבים אפשר להחזיר חלק מהכסף בתיאום מס או בהגשת בקשה להחזר בסוף השנה, ולכן שווה להכיר את מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי לפני שמגישים.

טעויות נפוצות בעסקים קטנים

• ניכוי ימי חג מהיתרה: טעות חוזרת בעסקים שמנהלים חופשה בגיליון אקסל ידני.
• חישוב הוותק לפי שנה קלנדרית: גורם לכך שעובדים ותיקים לא מקודמים בטבלה במועד.
• יתרה שלילית שלא נסגרת: אם עובד ניצל יותר ממה שצבר, הקיזוז בסיום מוגבל וכדאי לבדוק אותו לפני שמנכים.
• העדר רישום מסודר: בהיעדר פנקס חופשה, נטל ההוכחה נוטה לרעת המעסיק, וזו אחת הסיבות השכיחות לתביעות קטנות.

שאלות נפוצות

כמה ימי חופשה בחוק מגיעים בשנה הראשונה?

16 ימים קלנדריים לפי החוק, שהם כ-12 ימי עבודה בשבוע של חמישה ימים וכ-14 ימי עבודה בשבוע של שישה. עובד שלא השלים שנה מלאה מקבל חלק יחסי לפי החודשים שעבד.

האם אפשר לוותר על ימי חופשה ולקבל כסף במקום?

לא במהלך העבודה. החוק אוסר להמיר חופשה בתשלום כל עוד יחסי העבודה נמשכים, והמטרה היא שהעובד באמת ינוח. פדיון בכסף מתבצע רק בסיום ההעסקה, בלי קשר לסיבת העזיבה.

האם מקבלים פדיון חופשה גם בהתפטרות?

כן. בניגוד לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה מגיע בכל סיום עבודה, גם בהתפטרות וגם בפיטורים, ומשולם בתלוש האחרון או סמוך לו.

מה קורה לימים שלא נוצלו במשך שנים?

ניתן לצבור בהסכמה למשך שנתיים נוספות מעבר לשנה השוטפת. תביעה לפדיון חופשה מתיישנת בדרך כלל לאחר שלוש שנים, ולכן עובד שמגלה יתרה ישנה ישאל קודם כול מה נצבר בשלוש השנים האחרונות.

האם ימי מחלה או מילואים נחשבים חופשה?

לא. אלה זכויות נפרדות בחוקים נפרדים, ואין לנכות אותן מיתרת החופשה. באותו אופן, ימי חג שנופלים בתוך תקופת חופשה אינם נספרים כימי חופשה.

לסיכום

שני מספרים מסדרים את כל הנושא: כמה ימים מגיעים לפי הוותק ומתכונת השבוע, וכמה שווה יום עבודה אחד. מי שמנהל את היתרה בזמן אמת, מבדיל בין ימים קלנדריים לימי עבודה ושומר רישום מסודר, לא יגיע להפתעות בתלוש האחרון. ובעסק קטן, זו בדיוק ההוצאה שעדיף לדעת עליה מראש ולא לגלות אותה ביום שעובד מודיע שהוא עוזב.

אלון ברקת

עורך כלכלה ועסקים, המערב

אלון ברקת עורך את המערב. הוא בא מעולם הייעוץ לעסקים קטנים, ושנים של ישיבה מול דוחות ומאזנים לימדו אותו שרוב בעלי העסקים לא צריכים עוד תיאוריה אלא הסבר פשוט: מה המספר הזה אומר ומה עושים איתו מחר בבוקר. הוא כותב על מיסים, שיווק וניהול בלי ז'רגון, ועם דוגמאות מהשטח.