פורסם 26 ביולי 2026
ברוב התיקים שראיתי בשנים האחרונות, התשובה הנכונה לשאלה "S&P 500 מול ת״א 35" היא לא אחד מהם אלא שילוב, עם משקל עודף לחשיפה הגלובלית. הסיבה פשוטה: S&P 500 מחזיק כ-500 חברות ענק אמריקאיות עם פיזור סקטוריאלי רחב, בעוד ת״א 35 הוא מדד של 35 חברות עם ריכוזיות גבוהה בבנקים, ביטוח ונדל״ן. אבל למי שמשכורת, משכנתה והוצאות בשקלים, החשיפה לדולר היא סיכון אמיתי שצריך לתמחר.
מה כל מדד בעצם מודד
מדד S&P 500 עוקב אחרי כ-500 מהחברות הציבוריות הגדולות בארצות הברית, לפי שווי שוק. הוא נחשב לנציג הקרוב ביותר של הכלכלה האמריקאית הציבורית, ומכסה חלק ניכר משווי השוק הכולל בארצות הברית.
כדאי לקרוא גם: פתיחת עסק 2026: עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בעמ · קרן ריט (REIT): להשקיע בנדל״ן בלי לקנות דירה · תמ״א 38 מול פינוי בינוי: ההבדלים ומה כדאי
ת״א 35 הוא מדד הדגל של הבורסה בתל אביב, ומורכב מ-35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בישראל. יש בו תקרת משקל למניה בודדת כדי למנוע שליטה של חברה אחת, אבל גם עם המגבלה הזאת, מדובר במדד קטן ומרוכז לעומת מדדי חו״ל.
ההבדל בכמות החברות הוא לא רק מספר. הוא משנה את ההתנהגות של התיק: במדד של 500 חברות, אירוע שלילי בחברה בודדת כמעט ולא מורגש. במדד של 35 חברות, מהלך חד באחת החברות הגדולות יכול להזיז את כל המדד.
תשואה היסטורית: מה המספרים מראים
הטבלה מציגה סדרי גודל של תשואה שנתית ממוצעת, לא נתונים מדויקים. התשואות משתנות בהתאם ליום המדידה, לאופן חישוב הדיבידנדים ולתקופה שנבחרה, ותשואות עבר אינן מבטיחות דבר לגבי העתיד.
| פרמטר | S&P 500 | ת״א 35 |
|---|---|---|
| תשואה שנתית ממוצעת, 10 שנים (בדולר / בשקל) | סדר גודל של 10%-13% בדולר | סדר גודל של 6%-9% בשקל |
| תשואה שנתית ממוצעת, 20 שנה | סדר גודל של 8%-11% בדולר | סדר גודל של 6%-9% בשקל |
| מספר חברות | כ-500 | 35 |
| סקטור דומיננטי | טכנולוגיה ותקשורת (נתח משמעותי מהמדד) | בנקים, ביטוח ונדל״ן (נתח משמעותי מהמדד) |
| מטבע חשיפה | דולר | שקל |
| דמי ניהול טיפוסיים בקרן עוקבת | 0%-0.3% בשנה | 0%-0.4% בשנה |
| נזילות ועומק שוק | גבוהים מאוד | בינוניים |
נקודה שחשוב להדגיש: הפער בין המדדים לא היה עקבי לאורך כל התקופה. היו שנים, כולל תקופות בעשור האחרון, שבהן ת״א 35 השיג את S&P 500 בשקלים, בעיקר כשהדולר נחלש מול השקל או כשמניות הבנקים בישראל עלו חזק. הממוצע הרב-שנתי נוטה לטובת S&P 500, אבל לא בכל חלון זמן.
פיזור סקטוריאלי: טכנולוגיה מול בנקים ונדל״ן
זה ההבדל המהותי ביותר בין השניים, ורוב המשקיעים לא שמים לב אליו עד שמשהו קורה.
- S&P 500: משקל גדול לטכנולוגיה, שבבים, תקשורת ומסחר מקוון, לצד בריאות, פיננסים, אנרגיה ותעשייה. החיסרון: בשנים האחרונות קומץ חברות ענק תופסות נתח גדול מאוד מהמדד, כך שהפיזור בפועל קטן ממה שנשמע.
- ת״א 35: משקל גבוה לבנקים ולחברות ביטוח, ואחריהם נדל״ן. יש גם חברות תרופות וטכנולוגיה, אבל התמהיל מוטה בבירור לפיננסים.
המשמעות המעשית: מי שמשקיע רק בת״א 35 מרכז חלק ניכר מהכסף בענף אחד, שרגיש לריבית בנק ישראל, לרגולציה מקומית ולמצב הכלכלי בישראל. מי שמשקיע רק ב-S&P 500 מרכז חלק ניכר מהכסף בטכנולוגיה אמריקאית, שרגישה לתמחור, לריבית בארצות הברית ולמחזור ההשקעות בבינה מלאכותית. שתי הריכוזיות אמיתיות, פשוט שונות.
חפיפה שקשה לראות
למי שכבר מחזיק דירה בישראל, עובד בחברת הייטק ישראלית ומחזיק קרן פנסיה עם רכיב מקומי משמעותי, החשיפה לכלכלה הישראלית כבר גבוהה לפני שהוא קונה מניה אחת. הוספת ת״א 35 מעל זה מגדילה ריכוזיות קיימת, לא מפזרת אותה.
סיכון המטבע: מה באמת קורה לדולר בתיק
כשישראלי קונה קרן שעוקבת אחרי S&P 500 ללא גידור, התשואה בשקלים מורכבת משני מרכיבים: תשואת המדד בדולר, ותנועת שער הדולר-שקל. אם המדד עלה 12% אבל הדולר נחלש 8% מול השקל, התשואה בשקלים נשחקת משמעותית.
זה לא סיכון תיאורטי. שער הדולר-שקל נע בעשורים האחרונים בטווחים רחבים, ותנודות של עשרות אחוזים על פני כמה שנים אינן נדירות. למי שההוצאות שלו בשקלים, הסיכון הזה רלוונטי לא פחות מהסיכון של המניות עצמן.
האם לגדר או לא
בשוק הישראלי אפשר למצוא קרנות מחקות על S&P 500 בשתי גרסאות: מנוטרלת מט״ח (מגודרת) ולא מנוטרלת.
- קרן מגודרת: מבודדת את תשואת המדד מתנועות הדולר. העלות: עלות גידור שנגזרת מפער הריביות בין הדולר לשקל, שיכולה להיות משמעותית בתקופות מסוימות, ולעתים היא דווקא תורמת.
- קרן לא מגודרת: חשופה במלואה לדולר. בתקופות של משבר מקומי, הדולר נוטה לעתים להתחזק ולרכך את הירידות בתיק. בתקופות של התחזקות שקל, זה עובד לרעת המשקיע.
פתרון מקובל למי שהאופק שלו ארוך: לא לנסות לתזמן את הדולר, אלא לפצל: חלק מהחשיפה הגלובלית מגודר וחלק לא. מי שחוסך לטווח של 20 שנה ורוב הוצאותיו בשקלים בעתיד, בדרך כלל ייטה למשקל גידור גבוה יותר מאשר מי שמתכנן הוצאות דולריות.
מיסוי: הבדל שמשפיע יותר ממה שנדמה
בישראל מס רווח הון על ניירות ערך עומד על 25% מהרווח הריאלי. וזה בדיוק המקום שבו נכנס ההבדל בין השקעה מקומית לזרה:
- נייר ישראלי צמוד שקל: המס מחושב על הרווח הריאלי, כלומר אחרי נטרול האינפלציה. זה הטבה אמיתית בתקופות אינפלציה.
- נייר זר הנקוב במט״ח: המס מחושב בדרך כלל על הרווח הנומינלי במטבע המקורי, בלי נטרול אינפלציה, ושינויי שער החליפין נכללים בבסיס המס. כלומר אם הדולר התחזק, יכול להיווצר חיוב במס גם על רווח שנובע רק מהמטבע.
- קרן ישראלית מחקה S&P 500: נחשבת נייר ישראלי לצורך מיסוי, כך שהחישוב מתבצע לפי הכללים המקומיים גם כשהנכס הבסיסי אמריקאי. לרבים זו הסיבה המרכזית להעדיף קרן ישראלית על ETF אמריקאי ישיר.
- דיבידנדים ממניות אמריקאיות: כפופים לניכוי מס במקור בארצות הברית, בדרך כלל בשיעור מופחת לפי האמנה למי שהגיש טופס W-8BEN, ואז מתבצע זיכוי חלקי בישראל.
- מס עיזבון אמריקאי: נושא שרלוונטי למחזיקים ישירים בניירות אמריקאיים מעל סכומים מסוימים, ולרוב לא חל על מי שמחזיק קרן ישראלית.
הכללים משתנים מעת לעת ותלויים במבנה ההחזקה, בסוג החשבון (חשבון מסחר רגיל מול קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון) ובנסיבות האישיות. לפני החלטה בסכומים משמעותיים, כדאי לבדוק מול יועץ מס. למי שמנהל את ההשקעות דרך חברה, המבנה המשפטי משנה את התמונה לגמרי: נושא שנוגע גם לשיקולים שעולים בבחירת מבנה עסקי: עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע״מ.
עלויות, נזילות ומה שקורה בפועל
דמי הניהול בקרנות מחקות משני הסוגים נמוכים ודומים, ובשנים האחרונות התחרות בישראל דחפה אותם כלפי מטה. ההבדלים המעשיים נמצאים במקומות אחרים: שעות המסחר (הבורסה בתל אביב סוגרת ביום שישי, וול סטריט סוגרת בשבת), עומק השוק והפערים בין ביקוש להיצע. למי שמשקיע לטווח ארוך, שני הפרמטרים האחרונים פחות קריטיים.
איך מחליטים בפועל
- למפות את החשיפה הקיימת: פנסיה, קרן השתלמות, דירה, מקום עבודה. אם כולם ישראליים, החשיפה המקומית כבר גבוהה.
- לקבוע אופק זמן: כסף שנדרש בתוך שלוש שנים לא שייך למדד מניות, בשום צד של האוקיינוס.
- לבחור תמהיל: תמהיל נפוץ בקרב משקיעים ישראלים לטווח ארוך נותן משקל עיקרי לחשיפה גלובלית ומשקל קטן יותר למדד המקומי. אין מספר נכון אחד.
- להחליט על גידור: לפי מטבע ההוצאות העתידיות, לא לפי תחזית לדולר.
- להגדיר מראש איזון תקופתי: פעם בשנה, בלי לנסות לתזמן.
שאלות נפוצות
האם S&P 500 תמיד עדיף על ת״א 35?
לא. לאורך תקופות ארוכות הוא הניב בממוצע יותר, אבל היו חלונות של שנים שבהם ת״א 35 הוביל בשקלים. ההבדל המהותי הוא בפיזור ובריכוזיות הסקטוריאלית, לא בהבטחה לתשואה.
מה עדיף, קרן ישראלית מחקה S&P 500 או ETF אמריקאי?
לרוב המשקיעים הישראלים קרן ישראלית מחקה נוחה יותר, בעיקר בגלל אופן חישוב המס והפטור מסוגיות של מס עיזבון אמריקאי. ETF אמריקאי עשוי להתאים במקרים מסוימים, וכדאי לבדוק את הנושא פרטנית.
האם גידור מטבע מקטין את התשואה?
לא בהכרח. הגידור מנטרל את השפעת הדולר לשני הכיוונים ועלותו נגזרת מפער הריביות בין המטבעות. בתקופות מסוימות הוא עלה כסף, ובאחרות הוא דווקא תרם.
כמה מהתיק כדאי להשקיע בישראל?
אין מספר אוניברסלי. השאלה המעשית היא כמה חשיפה לכלכלה הישראלית כבר קיימת דרך פנסיה, נדל״ן ומקום עבודה, והאם הוספת מדד מקומי מפזרת או מגדילה ריכוזיות.
האם אפשר להשקיע בשני המדדים יחד?
כן, וזו הגישה הנפוצה. אפשר להחזיק שתי קרנות מחקות ולהגדיר משקלים קבועים, ואז לאזן פעם בשנה חזרה ליעד.
לסיכום
ההשוואה בין S&P 500 מול ת״א 35 היא לא תחרות תשואות אלא שאלה של פיזור, מטבע ומיסוי. S&P 500 מציע פיזור רחב יותר ונזילות גבוהה, במחיר חשיפה לדולר ולריכוזיות בטכנולוגיה. ת״א 35 חוסך את סיכון המטבע ונהנה מחישוב מס ריאלי, במחיר ריכוזיות בפיננסים ובנדל״ן. למי שרוב חייו הכלכליים כבר בישראל, השאלה האמיתית היא כמה חשיפה גלובלית להוסיף, ובאיזה שיעור לגדר אותה. המספרים בכתבה הם סדרי גודל שמשתנים לאורך זמן, ולפני החלטה בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את הנתונים העדכניים ואת ההיבט המיסויי האישי.
עורך כלכלה ועסקים, המערב
אלון ברקת עורך את המערב. הוא בא מעולם הייעוץ לעסקים קטנים, ושנים של ישיבה מול דוחות ומאזנים לימדו אותו שרוב בעלי העסקים לא צריכים עוד תיאוריה אלא הסבר פשוט: מה המספר הזה אומר ומה עושים איתו מחר בבוקר. הוא כותב על מיסים, שיווק וניהול בלי ז'רגון, ועם דוגמאות מהשטח.
