אג״ח ממשלתי מול קונצרני: מה ההבדל וכמה תשואה אפשר לצפות

פורסם 14 במאי 2026

ההבדל בין אג״ח ממשלתי לאג״ח קונצרני הוא בראש ובראשונה הבדל בזהות הלווה: במקרה הראשון מלווים למדינה, ובשני לחברה מסחרית. המדינה כמעט תמיד מחזירה, ולכן היא משלמת ריבית נמוכה יותר. חברה עלולה לא להחזיר, ולכן היא נדרשת לפצות על הסיכון בתשואה גבוהה יותר. בפועל, אג״ח ממשלתי נע בטווח תשואות נמוך יחסית, והקונצרני מוסיף עליו תוספת שנקבעת בעיקר לפי דירוג האשראי. הפער הזה הוא כל הסיפור, וכדאי להבין אותו לפני שקונים.

מה זו אגרת חוב, בשתי שורות

אגרת חוב היא הלוואה שנסחרת בבורסה. הגוף שמנפיק אותה מקבל כסף עכשיו, מתחייב לשלם ריבית (קופון) לאורך התקופה, ולהחזיר את הקרן בתאריך הפדיון. מי שרוצה את ההגדרה המלאה והמסודרת יכול למצוא אותה בערך אגרת חוב בוויקיפדיה. ההבדל המרכזי בין אג״ח למניה: במניה קונים חלק בעסק ומקווים לצמיחה, באג״ח מלווים כסף ומקווים שיחזירו אותו. אין כאן ציפייה לפריצה גדולה, אלא לתזרים צפוי.

כדאי לקרוא גם: פתיחת עסק 2026: עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בעמ · דירה להשקעה מול ריט: מה נותן תשואה גבוהה יותר · נדל״ן מניב להשקעה: איך מחשבים תשואה לפני שקונים

אג״ח ממשלתי: המסלול השקט

אג״ח ממשלתי מונפק על ידי מדינת ישראל. הסיכון העיקרי בו אינו שהמדינה לא תשלם, אלא שינויי ריבית ואינפלציה שישחקו את התשואה בדרך. חשוב להבין את המכניקה: כשהריבית במשק עולה, המחיר של אג״ח קיים יורד, וההפסד הזה מורגש מיד בתיק. מי שמחזיק עד הפדיון מקבל בסוף את מה שהובטח, אבל מי שנאלץ למכור באמצע עלול לספוג ירידה. ככל שהאג״ח ארוך יותר, כך התנודה הזו גדולה יותר.

אג״ח קונצרני: תשואה גבוהה יותר תמורת סיכון אמיתי

אג״ח קונצרני מונפק על ידי חברות: בנקים, חברות נדל״ן, תשתיות, קמעונאות. כאן נוסף סיכון שלא קיים בממשלתי, והוא סיכון חדלות הפירעון. אם החברה נכנסת לקשיים, מגיעים להסדר חוב, ובהסדר כזה מחזיקי האג״ח מקבלים לרוב רק חלק מהכסף. בישראל ראינו לא מעט מקרים כאלה, בעיקר בחברות נדל״ן ממונפות.

התוספת שהמשקיע מקבל על הסיכון נקראת מרווח (spread). היא נמדדת כפער בין התשואה על האג״ח הקונצרני לתשואה על אג״ח ממשלתי באותו טווח זמן. מרווח של 1% אומר שהשוק דורש פיצוי צנוע, ומרווח של 5% ומעלה אומר שהשוק מודאג.

טבלת דירוגי אשראי וההשפעה על הריבית

חברות דירוג מקומיות (מעלות ומידרוג) מדרגות את יכולת ההחזר. הסולם עובד מלמעלה למטה, והריבית עולה בהתאם. הטווחים בטבלה הם המחשה בלבד והם משתנים לפי מצב השוק, הענף ומשך האג״ח:

שני דברים שכדאי לזכור: דירוג הוא תמונת מצב ולא הבטחה, והוא יכול לרדת (״הורדת דירוג״) ולגרור ירידת מחיר. וכן, תשואה חריגה כלפי מעלה אינה מזל אלא אזהרה. כשאג״ח מציע תשואה גבוהה במיוחד, השוק בעצם אומר שהוא לא מאמין שכל הכסף יחזור.

צמוד מדד מול שקלי: מתי כל אחד עדיף

אג״ח צמוד מדד מצמיד את הקרן והריבית למדד המחירים לצרכן, כך שהתשואה נשמרת ריאלית. אג״ח שקלי לא צמוד משלם סכום נומינלי קבוע, ללא קשר לאינפלציה.

הנקודה שרבים מפספסים: השוק כבר מגלם ציפיות אינפלציה במחיר. הפער בין התשואה על אג״ח שקלי לתשואה על אג״ח צמוד באותו טווח הוא בעצם ״האינפלציה שהשוק מצפה לה״. צמוד מדד ישתלם יותר רק אם האינפלציה בפועל תהיה גבוהה מהציפייה הזו. בפועל, לרוב המשקיעים הפתרון הפרקטי הוא פיצול בין השניים, כדי לא להמר על תחזית אחת.

איך קוראים את התשואה נכון

המספר שחשוב הוא התשואה לפדיון, לא הקופון. אג״ח עם קופון של 5% שנסחר מעל הערך הנקוב יכול להניב בפועל 3%. הקופון הוא מה שהחברה הבטיחה בהנפקה, והתשואה לפדיון היא מה שמי שקונה היום יקבל בפועל אם יחזיק עד הסוף ואם החוב ייפרע במלואו. שווה גם לשים לב למח״מ (משך חיים ממוצע): מח״מ של 5 שנים אומר בקירוב שעלייה של 1% בריבית תוריד את המחיר בכ-5%.

המיסוי על רווחי הון מאגרות חוב

גם זה חלק מהתשואה, ורבים שוכחים אותו בחישוב. בישראל הכלל המרכזי הוא:

• אג״ח צמוד מדד או צמוד מטבע: מס של 25% על הרווח הריאלי, כלומר אחרי נטרול האינפלציה.
• אג״ח שקלי לא צמוד: מס של 15% על הרווח הנומינלי, בלי נטרול אינפלציה.
• הריבית (הקופון): ממוסה באותם שיעורים, ולרוב מנוכה במקור על ידי הגוף המנהל.
• הפסדי הון: ניתן לקזז אותם מול רווחי הון אחרים, גם ממניות, לפי הכללים בפקודת מס הכנסה.

בסביבת אינפלציה גבוהה, 15% על רווח נומינלי עלולים להיות כבדים יותר מ-25% על רווח ריאלי, ולכן שווה לעשות את החישוב ולא להסתמך על השיעור לבד. מי שמשקיע דרך עסק צריך גם לשים לב שהמבנה המשפטי משנה את התמונה: השקעה בחשבון פרטי אינה זהה להשקעה דרך חברה בע״מ. מי שעדיין מתלבט בין המסלולים יכול לקרוא על פתיחת עסק: עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע״מ. הכתוב כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ מס או ייעוץ השקעות.

הטעויות שחוזרות על עצמן

1. קניית אג״ח קונצרני לפי גובה התשואה בלבד, בלי להסתכל על הדירוג ועל המאזן של החברה.
2. ריכוז של כמה אגרות חוב מאותו ענף, לרוב נדל״ן, והנחה שזה פיזור.
3. התעלמות מהמח״מ, ואז הפתעה מירידות מחיר כשהריבית זזה.
4. השוואת תשואות ברוטו בלי לקחת בחשבון מס ודמי ניהול או עמלות קנייה.
5. הנחה שקרן אג״ח מנוהלת היא ״בטוחה״ בלי לבדוק מה בדיוק היא מחזיקה.

שאלות נפוצות

מה התשואה שאפשר לצפות לה בפועל?

זה תלוי לגמרי בריבית במשק ברגע הקנייה. הכלל הפרקטי: אג״ח ממשלתי מציע את התשואה הבסיסית, וקונצרני מוסיף עליה תוספת לפי דירוג, בין פחות מאחוז בדירוגים הגבוהים ועד כמה אחוזים בדירוגים הנמוכים. את המספרים העדכניים כדאי לבדוק באתר הבורסה לפני החלטה.

האם אג״ח ממשלתי הוא השקעה בלי סיכון?

לא. סיכון חדלות הפירעון נמוך מאוד, אבל סיכון הריבית והאינפלציה קיים לגמרי. אג״ח ממשלתי ארוך יכול לרדת בעשרות אחוזים בתקופה של עליית ריבית חדה.

עדיף לקנות אג״ח בודדות או קרן אג״ח?

אג״ח בודדת נותנת ודאות לגבי מה שיתקבל בפדיון, אבל דורשת פיזור עצמי בין מנפיקים. קרן או קרן סל נותנות פיזור מיידי, בתמורה לדמי ניהול ובלי תאריך פדיון מוגדר. למי שמשקיע סכומים קטנים, פיזור דרך קרן בדרך כלל פשוט יותר לניהול.

מה קורה אם חברה לא מחזירה את החוב?

נפתח הליך של הסדר חוב או פירוק. מחזיקי האג״ח נמצאים לפני בעלי המניות בסדר הנשייה, אבל אחרי נושים מובטחים, ולכן ההחזר בפועל הוא לרוב חלקי. אג״ח מגובה בביטחונות עשוי להחזיר יותר מאג״ח ללא ביטחונות.

איזה שיעור מס ינוכה לי בפועל?

לרוב 15% על אג״ח שקלי לא צמוד ו-25% על אג״ח צמוד, בניכוי במקור על ידי הגוף שמנהל את החשבון. מי שמחזיק גם הפסדי הון או משקיע דרך חברה כדאי שיבדוק את התמונה המלאה עם גורם מקצועי.

לסיכום

ההחלטה בין אג״ח ממשלתי לקונצרני היא לא שאלה של איזה ״טוב יותר״ אלא כמה סיכון מתאים לתיק ולטווח הזמן. הממשלתי מספק את הבסיס היציב, הקונצרני מוסיף תשואה שמתומחרת לפי דירוג, והבחירה בין צמוד לשקלי היא הימור מחושב על האינפלציה. שלושה מספרים שווים בדיקה לפני כל קנייה: התשואה לפדיון, המח״מ והדירוג. ואחרי שיש אותם, שווה לחשב גם את המס, כי רק אחריו יודעים מה באמת נשאר ביד.

אלון ברקת

עורך כלכלה ועסקים, המערב

אלון ברקת עורך את המערב. הוא בא מעולם הייעוץ לעסקים קטנים, ושנים של ישיבה מול דוחות ומאזנים לימדו אותו שרוב בעלי העסקים לא צריכים עוד תיאוריה אלא הסבר פשוט: מה המספר הזה אומר ומה עושים איתו מחר בבוקר. הוא כותב על מיסים, שיווק וניהול בלי ז'רגון, ועם דוגמאות מהשטח.