מצוות

מצוות

 

הנה טוב הדבר כי לפני כל מצוה יתגבר אדם במחשבות אהבה יראה ושמחה, ושעומד לקיים מצוה לכבוד השם יתברך שציוה לעשותה ולצאת בכך ידי חובתו, ויחשוב על הטעם שבגללו נצטוינו בזו המצוה, ויכוין בזה לעשות נחת רוח לפניו יתברך.

 

ויאמר נא ישראל לפני כל מצוה: “לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה” (- אף אם לא מבין מה הכוונה. ר’ “מורה באצבע” סי’ א אות א), וידבק מחשבתו בהשם יתברך, שכך מורה לשון “מצוה”, צַוְתא חיבור ודיבוק בין ישראל לאביהם שבשמים, וידקדק ויהדר במצוות ככל יכלתו.

 

ולא יירא מעשותן בפני שום אדם, אדרבה – יגבַּה לבו בדרכי השם יתברך, שהנה מקיים הוא את מצוות המלך, ומי הוא זה ואי זה הוא שימנענו מכך. אלא שבדברי חסידות, ישקול היטב אם לעשות בפני אנשים, כי עלולות לצאת כמה תקלות חלילה, שאינן כרצון השם יתברך.

 

וישתדל תמיד להצניע את מעשיו הטובים, צדקותו וחסידותו, ויקיים “הצנע לכת עם אלקיך” (מיכה ו), ולא יפרסם מעשיו, ואף לא ירצה ולא יסכים בפרסומם.

 

ובספר “מורה באצבע” (סי’ א אות יד), מובא כי המכוין לשם ה’ ומצרף לזה כוונה זרה להגדיל שבח עצמו – הוא עוון פלילי. וע”ש עוד.

 

ובפרט בפני צדיקים ותלמידי חכמים – יזהר מלהראות מילי דחסידותא במעשים שכבר פשט היתרם והגדולים הנ”ל אין נזהרים בהם (ראה בבא קמא פא:, מג”א סי’ סג סק”ב ומשנ”ב שם, וע’ “פלא יועץ” ערך יוהרא).

 

קבלות

 

הנה, ראוי הדבר כי מדי פעם יקבל על עצמו הנהגות חדשות בעבודת השם יתברך, מהן לסייגים ומהן לתוספת קדושה, ורק יאמר שעושה כן בלי נדר. וזו לשון מרן החיד”א (“מורה באצבע” סי’ ח אות רמו): “זה עיקר העבודה – לשמור העיקרים ולהוסיף, לא לזלזל בעיקר, ולקיים התוספת”.

 

ועל ידי זה ינצל ממה שאמרו הצדיקים, כי העומד במקומו בעבודת השם יתברך, אינו נקרא עומד אלא יורד. וכן מובא בשם ר”א מקרלין – “אדם שאינו נעשה טוב יותר – נעשה רע יותר” (“פתגמי חסידים” עמ’ 102).

 

ובזה אמרו דורשי רשומות בפסוק (דברים טז) “ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה’ אלקיך”, שהניצב במקומו בעבודת השם יתברך, ולא רוצה ומשתדל להתקדם, על זה נאמר “אשר שנא ה’ אלוקיך”.

 

וכן בפסוק “אם בחוקותי תלכו” (ויקרא כו), שהרוצה להתנהג בחוקות השם יתברך, צריך ללכת ולהתקדם, ולא לעמוד במקום, ולעולם יאמר אדם: “מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי” (תנא דבי אליהו פכ”ה, ור’ בס’ “שיח שרפי קודש” ח”ו סי’ שנז).

 

וישקול וישפוט היטב באיזו קבלה יוכל לעמוד ובאיזו לא, מה מביא לקולא וחסרון מצד אחר ומה לא. והיה ה’ עם השופט ויעזרהו על דבר כבוד שמו.