מעשים שדורשים מאמץ, שקשה

מעשים שדורשים מאמץ, שקשה לעשות, אלו מעשים שמעידים על אמונה. מעשים שבאים בלי מאמץ, אין ספק שלא מעידים על אמונה.

אם מה שמעסיק אותך ומטריד אותך רוב היום זה הבית, הרכב, העבודה וכו’, אז האמונה שלך לא חזקה, אתה לא עם ה’.

אם אתה תמיד מרוצה ממה שיש, ומה שמעסיק אותך זה מצבך הרוחני – סימן שיש אמונה. אם יש התמדה במעשים טובים, בתורה ובמצוות – סימן שיש אמונה.

תחשוב על ה’ כל היום, וגם הוא יחשוב עליך! הבעיה היא שאנחנו מאמינים בעצמנו יותר מידי שאנחנו יכולים לדאוג לעצמנו בלי עזרה של ה’.

אתה תשמור על הנר של ה’ שהן המצוות, כי נר מצוה, והוא ישמור על הנר שלך היא נשמתך, נר ה’ נשמת אדם, נדאג לרוחניותנו והוא ידאג לגשמיותנו.

הרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ליראת שמים אתה צריך לדאוג וכל השאר ה’ ידאג.

והנה העולם נוהג להפך, כהרגלו, דואגים לגשמיות ומזניחים את הטיפול במצב היראת שמים.

אם תעשה את העולם הבא לעיקר ואת העולם הזה לטפל, אם מצבך הרוחני הוא החשוב לך ולא הגשמי, מצבך טוב!

“יצר הרע” שהוא בעצם מחשבות שליליות ותאוות רעות, כל זה נוצר ממה שיִיצֶר הרע שעשית.

לעומת זאת, מעשיך הטובים מייצרים מחשבות טובות וכיסופים לעשות טוב, שזהו היצר הטוב.

ונמצא בעצם כי “מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך”, הכל נובע מהמעשים, הקירבה לה’ או הריחוק ממנו, הרצונות לעשות טוב או רע, הכל מהמעשים.

רבינו אומר כי אם אדם יהיה בשמחה כל היום, קל יותר יהיה לו יותר להתבודד בסוף היום. השמחה נותנת כח ליצר הטוב והעצבות נותנת כח ליצר הרע ומרחיקה מאוד מה’.

לכן יהודי חייב להיות שמח תמיד! זה עוזר לעבודת ה’, זה מזרז למצוות ומונע מחטאים.