מעלה גדולה מאוד יש בתפילה

מעלה גדולה מאוד יש בתפילה על קברות הצדיקים. הגמרא אומרת שבעת צרה ותענית ציבור היו יוצאים לבית הקברות ומתפללים, קל וחומר קברי צדיקים.

אבל בדור זה לא כדאי להרבות בכך, מחמת הסופה והמבול השולטים בחוץ ומפילים חללים רבים, יותר טוב אשרי יושבי ביתך, חוץ מכמה פעמים בשנה.

רבינו אומר שתמיד כדאי ליזום שיחה עם אנשים כדי להכנס איתם בדברים עד שמגיעים לדבר על אמונה.

רבינו היה מדבר אפילו עם כופרים, אך ברור שלאנשים כמונו אין לדבר עם אדם שהוא כופר, רק לאדם גדול זה מותר כפי שאומרת הגמרא, אך מצוה שנדבר עם אדם שאינו ידוע ככזה וכנ”ל.

רבינו היה כל היום בלב נשבר. תלמידיו רצו גם להיות כמותו, אבל הוא אמר להם שאם יהיו כל היום בלב נשבר הם עלולים בקלות ליפול בעצבות, ועליהם לשמוח כל היום חוץ משעת ההתבודדות.

וידועה בין אנ”ש המליצה “כל היום פורים, שעה אחת כיפורים”.

מי שחושב רק על אחרים להיטיב להם ולא על עצמו, ואף מתייסר בשבילם, מקבל רוח הקודש וזה מה שהיה לרבינו ולעוד צדיקים.

איך אדע מה יותר חשוב לי בחיים, התורה והתפילה או העבודה והפרנסה? התשובה היא, תעיין במה שמצער אותך ומה שמשמח אותך.

אתה מצטער שירדת בעבודה, שהפסדת כסף, או שאתה מצטער שעשית עבירה, שנפלת במידת ההקפדה, לא התפללת בכוונה?