ממצולות ים תוציאני. ככל שצוללים

ממצולות ים תוציאני. ככל שצוללים עמוק יותר בים יש יותר חושך, כך אנו טובעים עמוק יותר בחושך של העולם הזה ומתרחקים מהאור האמיתי של קרבת השם יתברך, ועל כך יש לצעוק “ממצולות ים תוציאני”!

כדי להינצל מחבלי משיח צריך לעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

שיעור תורה ברוך ה’ יש לנו, אך מה עם מעשי החסד?!

מה זה מעשי חסד? מעשי חסד זה לשמח אדם בדרך שבה הוא שמח, ולעזור לו במה שהוא צריך ורוצה עזרה.

לא לחשוב רק על עצמך, לעזור כשאפשר וגם כשקשה, צריך להתאמץ לכבוד ה’.

כשאדם נדלק בו ניצוץ התשובה, ה’ שולח אליו הרבה רוח, בבחינת רוחניות, כדי להבעיר את האש בהתלהבות בעבודת ה’.

עם הזמן, כטבעה של אש, היא דועכת, והמשימה של החוזר בתשובה היא לשמור על האש הזו בפנים שהגחלת לא תכבה, אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה!

מה מכבה אש? מים! מה מכבה את אש עבודת ה’? המים הזידונים, פגם הברית והניאוף!

בלעם הרשע היה פגום בברית מאוד, בת זוגו היתה האתון. ענין זה לא היה ניכר עליו, מבחוץ הוא היה נראה כביכול כמשה רבינו.

והרמז מובן, וכן אמר רבינו הקדוש, כי יש למדנים שהם נואפים גדולים!

כל שחכמתו מרובה ממעשיו, רוח קלה באה ועוקרתו והופכתו על פניו.

יכול אדם לשבת יפה וקשוב בשיעור תורה, ולחזור הביתה ולא לכבד את אשתו, לצאת החוצה ולא לשמור על העיניים, לכעוס על הילדים בלא צורך, לגנוב פה ושם מבעלי עסקים ובעבודה.

זהו אדם שחכמתו מרובה ממעשיו, הוא יודע אך לא מבצע. אחד כזה יכול ליפול בקלות.

הפתרון עבורו הוא להציב את המעשים כעיקר אצלו ועליהם לעבוד בעיקר, לתקנם ולשפרם.

“שתולים בבית ה’ בחצרות אלוקינו יפריחו”. צריכים להיות קבועים בשיעורי תורה, שתולים בבית ה’, רק ככה פורחים בתורה ועבודת ה’. השתולים בפנים יפרחו בחוץ, דהיינו שגם בחוץ יהיו מעשיהם הגונים ומקדשי שם שמים.