כל דבר שאתה שומע ורואה, במיוחד

כל דבר שאתה שומע ורואה, במיוחד דברים מוזרים, הכל זה רמז מה’, שתשאל מה נשתנה ותתעורר להבין שנשתנה משהו במעשיך! צריך להתבונן על דברים אלו ולהבין מה ה’ רוצה ממך!

הכיסופין הם דבר חשוב ביותר. חשוב אפילו יותר מהמעשה עצמו.

בדיוק כפי שהמורה מעוניין שהתלמיד ירצה ללמוד, אפילו יותר משהוא מעוניין שהתלמיד ילמד בפועל, כך ה’ מרוצה מאוד מכיסופין ורצונות אפילו יותר מהמעשים.

בעל תשובה שנכנס כראוי לעניין של היראת שמים, עבר והשיג בכך את הדתי מלידה בהרבה, מכח הפוטנציאל והסייעתא דשמיא שיש לבעל תשובה יותר מדתי מלידה.

אבל אם לא נכנס כראוי – הוא גרוע ממנו בהרבה, מצד מידות רעות, טבעים רעים, והרגלים מגונים שעדיין טבועים בו והוא אינו עובד כראוי לשנותם.

כדי שה’ יהיה איתנו, אנחנו חייבים את העליות ואת הירידות, ואנחנו צריכים לדעת איך להתנהג גם באלו וגם באלו. בקי ברצוא בקי בשוב.

לא לשכוח לעולם שאתה תמיד אורח בעולם הזה, לכן לא משנה אם אתה עולה או יורד או עומד בגשמיות, הלא אתה עדיין אורח.

ולכן אין צורך להתגאות או להתעצב, אלא תמיד תמיד להיות שמח ולזכור את העולם הבא שהוא הוא העיקר.

וצריך רק לצבור עוד ועוד נקודות זכות פה בעולם הזה לצורך העולם הבא.

רבינו היה בוכה בלב נשבר “מתי אני אזכה להיות יהודי” הוא לא דיבר על להיות צדיק אלא יהודי.

אנחנו לעומת זאת רק למדנו מעט וכבר אנחנו מחזיקים עצמנו לצדיקים מומחים גדולים ביהדות.

איסתרא בלגינא, אוי לנו! עלינו לשאוף לתמימות אמיתית ופשיטות גמורה!

הפתגם אומר “אדם יכול לחיות 70 שנה ולא להבין בקוצו של יודי”… שאפילו לא יודע מהו יהודי!

להבין מה זו עבודת ה’, להיות עבד ה’, זו השגה שמאוד מאוד רחוקה מאיתנו, ויש הרבה מה להבין בה.