כלל גדול הוא בעבודת ה’ שאין

כלל גדול הוא בעבודת ה’ שאין עושים שום חומרא על חשבון אף אדם, ואף אם אין זו חומרא בלבד ויש האוסרים ממש, אך יש גם מתירים, כדאי לסמוך עליהם בשביל בין אדם לחברו.

אין תירוצים לחוסר קיום מצוות וביטול תורה, אדם מגיע למעלה לאחר 120 שנה ואומר ביטלתי תורה כי הייתי עני אומרים לו הלל היה עני יותר וקיים.

הייתי יפה והתפתיתי לעבירות, אומרים לו היית יותר יפה מיוסף הצדיק?! וכו’. אם היית רוצה היית עושה, כמו שאומרים אנשים “אין ‘לא יכול’ יש ‘לא רוצה'”.

לכל אחד יש מניעות שונות בחיים: החברים, ההורים, הכסף, הכבוד ועוד.

כל אחד יגיע זמנו לעמוד בפני פרשת דרכים, ואם הוא חלילה לא ממשיך בדרך הנכונה, מי יודע מתי תהיה לו עוד הזדמנות לכך.

לא יתכן שאדם יחזור בתשובה אמיתית וזה יעבור בשתיקה בלי שאף אחד יקפוץ עליו וינסה להניא אותו מכך.

הרבה שלוחים יש ליצר למטרה זו, ויש להיות דרוכים!

מסופר על אנשי שלומנו שלעת זיקנתם במיטת חוליים האחרון, היו קמים בכוחותיהם האחרונים ורוקדים “אני הולך לעולם שכולו טוב”…!

והיו מהם שרקדו משמחה ואמרו שהם שמחים על שניצחו והולכים הם לעולמם עם זקן ופאות כיהודי כשר הנאמן לה’!