ישוב הדעת

ישוב הדעת

בכל הזדמנות יישב דעתו ויחשוב על מטרת בואו לעולם הזה, ועל ידי כך יתחזק בשמחה על שזוכה לשעה ושעות של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה, וזוכה בטוב הנצחי – העולם הבא, ועל ידי כך – “הרצים יצאו דחופים בדבר המלך”, שיקבל חיזוק ודחיפה לעצמו לרוץ בדבר המלך – מלכו של עולם, להתמיד בעבודתו ולהדר בה כראוי ובכל היכולת.

וממילא ישתדל לזכות בכל המדות הטובות, ויעשה הכל בחפץ לב ובשמחה, כעבד לרבו וכבן לאביו. “אשרי איש ירא את ה’ במצוותיו חפץ מאוד”.

התמדה

מובא באגרות החזון איש (ח”א סי’ ג) כי סוד הקדושה בעניין הלימוד – הוא ההתמדה. ע”כ. ובספר “שיח שרפי קודש” (ח”ו סי’ קצח) מובא כן על כל ענייני עבודת השם יתברך, שעל ידי הקביעות בהם – יזכה לקדושה גדולה.

זאת אומרת שיתמיד בעבודתו את השם יתברך, ויקפיד על הקביעות בכל מעשיו, לא יסור ממנה, ולא יעשה זעיר שם זעיר שם, יום אחד מתחשק לו ועושה, ויום אחר אינו עושה, קרעים קרעים ואין מתקיים בידו.

אלא יום יום את השם יתברך ידרוש, וכפי מדרגתו יקיים את כל המדות והעצות הטובות המתאימות לו, ואת כל אשר ימצא בכחו לעשות יעשה, והיה ה’ עמו ויעזרהו על דבר כבוד שמו.

כי באמת נפשו איוְתה ויעש, אף כי גופו לא איוה אלא למושב לו, לנוח מנוחת שלום ושלוה, השקט ובטח, ישיבה של עכבה, וסופו עם יושבי חושך וצלמות – אם ימשיך ללכת אחר גופו העצל, אלא ירגיל גם את גופו להיות זריז ונז’כר בכל עת בתכליתו, אשרי אדם שומע לשקוד על דלתות עבודת השם יתברך יום יום.

ויתמיד בעבודת השם יתברך, תורה, תפילה, מצוות, מעשים טובים, דבורים טובים מחשבות טובות, והכל בשמחה גדולה, “ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם”, ובכן “ישמח ה’ במעשיו”, ישמח בעבודתנו יחפוץ בנו וירצנו, ועל ידי כך תחזינה עינינו בשוב ה’ לציון ברחמים ויגאלנו גאולת עולמים. אמן ואמן.