“המעט הזך הוא רב והרב הבלתי זך הוא מעט”.

 

המעט הזך הוא רב והרב הבלתי זך הוא מעט”.

אדם בעל הבית שלומד כל יום מעט עם יראת שמים, הוא שווה הרבה יותר מהלומדים כל היום בלי יראת שמים, כמובא בספר חסידים.

יש מין הסכמה כזו בין דתיים שאנחנו בסדר גמור וכל הרשעים בבעיה כשיבוא המשיח.

אבל הנכון הוא שכולנו בבעיה! ואנחנו צריכים מאוד לשים לב למעשים וללב שלנו האם הם בנתיב הנכון!

במבט לאחור מבחינים לפעמים שמאירועים מסויימים עבר זמן רב מאוד בלי ששמנו לב.

העיקר הוא שכששמים לב לכך נחשוב מה הספקנו לחטוף בתקופה זו? כמה מצוות עשינו?

האם שימחנו יהודי? האם עשינו גמילות חסד? ולקחת מוסר השכל לעתיד כי העבר אין!

ליום הולדת יש פחות חשיבות, החשיבות שבציון יום השנה לימי הולדת, אירועים וכדו’, היא חשבון הנפש שיש לעשות באותו היום ולחשוב מה הספקתי השנה.

השולחן ערוך החמישי” הוא הבנת הלב והנפש של כל יהודי ובצרכיו, להזהר בכבודו ושלא לפגוע בו חלילה ולראות תמיד את הנולד.

ולכן צריך להזהר מאוד שאף הלכה לא תפגע באף אחד, אם זה לא אסור לגמרי ויש מתירים, מוטב לוותר לגמרי לאשתו או לחברו. ואם זה אסור – אז במלא הזהירות בכבודו.