אנחנו בני האדם, שיש לנו יותר שכל

אנחנו בני האדם, שיש לנו יותר שכל ופחות אמונה, אנחנו לא חיים כך, בעוונותינו.

אם נסגר לנו מקור פרנסה אנחנו נלחצים, נהיים עצובים וכועסים, ולבושתנו לא מאמינים באמת שה’ ימציא לנו פרנסה ממקום אחר.

הלב החם לה’ הוא חשוב מאוד. צריך לצעוק חזק לה’ מכל הלב, אף זעקה בלי קול, שהיא חזקה בהרבה מזעקה עם קול ובלי לב.

ר’ נתן היה מסתגר בחדר ומקונן על החורבן כל היום בתשעה באב. הוא היה מרגיש את החורבן באמת.

ר’ נתן התארח בתשעה באב בעיירה של מתנגדים. שאלו אותו אם הוא רוצה לומר קינות נוסח פולין או ליטא.

מאוחר יותר הוא סיפר זאת לתלמידיו ואמר שהוא לא מבין את השאלה, אם שואלים כזה דבר, כנראה שלא מרגישים מספיק את החורבן.

מי שבאמת מתחזק בעבודת ה’, צריך תמיד לזכור שהוא בדרך הנכונה ולא האחרים המתנגדים לו.

גם אם המתנגדים הם הרוב והם סובבים אותו מכל הכיוונים, עם כל הקושי צריך להאמין שהוא בסדר והם לא בסדר ולא להפך.

כי אם הוא הולך בדרך ה’ באמת, בלא לסטות משום סעיף בשלחן ערוך, הרי הרבה דרכים בעבודת ה’ ומה להם לחלוק עליו, אין זה אלא מעשה שטן שמתנכל דוקא למתהלכים עם ה’ בתום וביושר.

בעבודת ה’ צריך אדם להיות עקבי, במיוחד לעיני אנשים אחרים ולא כל כך מאמינים.

אם אתה לא עקבי, אנשים קולטים את הבלבול בדרכך ולא מאמינים בעבודת ה’ שלך, אלא חושבים שאתה לא אמיתי וכמו כן עבודת ה’ חלילה.

אם ברצונך להשפיע גם על הסובבים אותך בעבודה ובמשפחה, אתה חייב להיות עקבי, כדוגמת אברהם אבינו.

לכן טועים מאוד הסוברים כי יש להראוֹת פתיחוּת כלפי חילונים בעבודה ולהתערות בחברתם וכו’, הוא רק מתרחק מה’ ומרחיק את החילונים מה’.

אם ירצה לקרבם, יש לו להיות חזק בשמירת העיניים וכל כללי הצניעות, ולא להתערות בחברתם, ורק להסביר פנים לחבריו שם, ומדי פעם להציע להם עניין דתי כזה או אחר.